פסק-דין בתיק תא"מ 34044-09-10

התובעת, חברה העוסקת בין השאר, בייצוג בעלי נכסים בהליכים להפחתת הארנונה שהם חייבים בתשלומה לרשות המקומית, התקשרה בשנת 2004 עם הנתבעת בהסכם להפחתת הארנונה שהנתבעת חויבה לשלם לעיריית ירושלים. על-פי הסכם ההתקשרות שכר הטרחה נגזר משיעור הפחתת הארנונה והוא משולם על בסיס של הצלחה, בכל מקרה של הפחתת הארנונה. בסוף שנת 2006 פנתה הנתבעת במישרין אל מנהל הארנונה בעיריית ירושלים, והביאה להפחתה ניכרת בסכום הארנונה שחויבה לשלם. לטענת התובעת, לאור הסכם ההתקשרות שבין הצדדים על הנתבעת לשלם את שכר הטרחה שנקבע בו, ומכאן תביעתה על סך של 39,237.20 ש"ח. הנתבעת חולקת על כך.

התביעה הוגשה ביום 21.9.2010 בהליך של סדר דין מקוצר. ביום 9.11.2010 הגישה הנתבעת בקשה לסילוק התביעה על הסף ולחלופין בקשה מחיקת כותרת או בקשת רשות להתגונן. בדיון בבקשה זו שהתקיים ביום 17.1.2011 הסכימו הצדדים שלנתבעת תינתן רשות להתגונן וכי התביעה תתברר בהליך של סדר דין מהיר. ישיבת ההוכחות התקיימה ביום 5.3.2012 ולאחריה, לבקשת הצדדים, הגישו את סיכומי טענותיהם בכתב. מטעם התובעת הוגש ביום 4.4.2012 ומטעם הנתבעת הוגש ביום 13.5.2012. התובעת ביקשה להשיב לסיכומי הנתבעת עד יום 20.5.2012, אולם נראה שויתרה על כך.

עיקרי העובדות

2.         בין התובעת (להלן גם - ערך) לבין הנתבעת נכרת ביום 24.11.2004 הסכם שלפיו התחייבה התובעת לפעול להפחתת סכום הארנונה שהנתבעת חויבה לשלם. ההסכם מתייחס "לכל חיוב שימסור הלקוח לערך במטרה להפחיתם", אך אין מחלוקת שמטרת ההתקשרות הייתה להפחתת חוב הארנונה שהנתבעת חבה לעיריית ירושלים בגין שני נכסים.

הסכם זה קובע שהטיפול בנושא הפחתת חוב הארנונה של הנתבעת נמסר לתובעת אשר תטפל בעניין באופן בלעדי ולפי שיקול דעתה המלא. התובעת היא זו שתישא בכל העלויות הכרוכות בטיפול, לרבות כל טיפול משפטי, למעט תשלום אגרות משפט והוצאות משפט שיוצאו בפועל. עוד נקבע בהסכם, כי התמורה תשולם רק במקרה של הצלחה בהפחתת החוב; אם חוב הארנונה מופחת, כי אז תשלם הנתבעת לתובעת סכום השווה לשיעור של 30% מכל סכום שיופחת, אך אם לא תהיה הפחתה בחוב הארנונה, לא תשלם הנתבעת דבר לתובעת.

3.         נביא תחילה את הוראות ההסכם הרלוונטיות.

סעיף 1.ד בהסכם, הקובע את נושא התמורה:

                        "          ...

ב.         בתמורה לשירותי הבדיקה מתחייב הלקוח לשלם לערך 30% מכל סכום הפחתת מסים, אשר נמצא כי מגיע ללקוח בעקבות בדיקת ערך.

ג.          למען הסר ספק שכר הטרחה לעיל ישולם, אף אם בחר הלקוח שלא לממש את זכויותיו להחזרי תשלומים בשל הפחתת מסים.

ד.         הלקוח ישלם לערך את הסכום האמור בסעיף קטן ב', בתוספת מע"מ ...".

סעיף 3 בהסכם, הקובע שהתובעת נושאת בכל הוצאות הטיפול:

"מוסכם, כי ערך תישא בכל הוצאות הבדיקה והטיפול בעניין שירותי הבדיקה כולל נשיאה בהוצאות טיפול בעל אופי משפטי (אך למעט אגרות והוצאות משפט, שיוצאו בפועל), ואשר תהיינה נתונות לשיקול-דעתה של ערך"

סעיף 4, שעניינו טיפול בלעדי על-ידי התובעת:

                        "הלקוח מתחייב שלא לפעול להפחתת מסים ישירות מול הרשויות ו/או באמצעות אחר שאינו ערך וכן שלא להעביר מידע ו/או ממצא שנמסר לו על-ידי ערך באשר לנכסיו, אלא לאחר קבלת הסכמה בכתב ומראש מאת ערך. ערך לא תסרב לתת הסכמה להעברת הטיפול לאחר שישולם לה מלוא שכרה, ויהא השלב בו יופסק הטיפול אשר יהיה".

4.         מן המסמכים שהגישו הצדדים, כמו גם מתצהיריהם, עולה כי הטיפול של התובעת בענייניה של הנתבעת, כלל את הפעולות הבאות:

טיפול בעניין הארנונה לשנת 2004: ביום 30.11.2004 פנתה התובעת אל מחלוקת שרטוטים בעיריית ירושלים, ובקשה לקבל את שרטוטי הנכסים. פנייה זו נענתה ביום 2.12.2004, כי אין שרטוטים.

ביום 10.12.2004 הגישה התובעת השגה על חיובי הארנונה של נכסי הנתבעת לשנת 2004, ועדכון על כך נשלח אל נציג הנתבעת שעמו הייתה ההתקשרות, מר אלעזר קנופף (להלן - מר קנופף). השגה זו נדחתה במכתבו של מר משה לוי, מנהל הארנונה בעיריית ירושלים (להלן - מנהל הארנונה), מיום 10.1.2005, שבו נאמר שההשגה "בדבר סיווג השימוש בנכס" נדחית עד המצאת כל האישורים שפורטו בטופס שצורף למכתבו, וכי עם המצאת האישורים ייערך דיון מחודש.

בעקבות מכתבו של מנהל הארנונה, פנה נציג התובעת אל מר קנופף ביום 3.2.2005 וביקש שימציא את המסמכים הדרושים ובהם חתימה על תצהיר שיישלח "בהמשך היום". למכתב נוסף מאותו יום אמנם צורף התצהיר שעליו התבקש מר קנופף לחתום בפני עורך-דין ולהעבירו אל התובעת. שני המכתבים האחרונים נשלחו באמצעות פקסימיליה, ואין אסמכתה המאשרת שהתקבלו.